ואן

ואן היא עיר במזרח טורקיה, השוכנת על החוף המזרחי של ימת ואן ומשמשת כבירת הנפה הנושאת את שמה. מיקומה בין אנטוליה, כורדיסטן ואיראן הפך אותה במשך דורות למרכז אזורי של מסחר, שלטון ומעבר אוכלוסיות.

היסטוריה

ואן מזוהה עם העיר העתיקה טושפה, בירת ממלכת אוררטו, ששגשגה באזור באלף הראשון לפנה״ס. בתקופות שלאחר מכן נשלט האזור בידי ממלכות ושושלות שונות, ובהן הפרסים, הארמנים, הביזנטים והסלג׳וקים. העיר צורפה לאימפריה העות׳מאנית במאה ה־16 והייתה לימים מרכזו של וילאייט ואן. העיר העתיקה נפגעה ונחרבה במידה רבה במהלך הקרבות ומעשי האלימות של מלחמת העולם הראשונה, והעיר המודרנית התפתחה לאחר מכן ממזרח למקומה. מקור: מושלות ואן.

הקהילה היהודית

לפי יומנו של סיניור דמירל, הקהילה היהודית בוואן נוסדה בידי משפחות יהודיות שעברו אליה מבשקלה. משפחות אלו השתייכו למרחב התרבותי של יהודי ואן ואורמיה, שלימים נודעו בשם נאש דידן, ודיברו ארמית חדשה לצד טורקית וכורדית. המעבר מבשקלה אל המרכז העירוני של ואן משקף את קשרי המשפחה, המסחר וההגירה שהתקיימו בין יישובי האזור. מחקרים על יהודי ואן ובשקלה מתארים קהילה שחיה במשך דורות לצד האוכלוסיות הכורדית, הטורקית, הארמנית והיזידית, עד להתפזרותה ההדרגתית במהלך המאה ה־20. מקור: צ׳ליק ולוונדואולו, „הרקע התרבותי של יהודי ואן–בשקלה”.

ואן ביומן

ביומן משמשת ואן מרכז עירוני חשוב שאליו הגיעו בני משפחה ותושבים מבשקלה לצורכי מסחר, עבודה ומגורים. סיניור ואנשיו מגיעים אליה מדילמן, סחורות עוברות ממנה לבשקלה, שמואל קוטלר נעצר ונשפט בה, והיא משמשת תחנת מעבר במסעותיו של סיניור. אזכור הקהילה שנוסדה בידי יוצאי בשקלה מדגיש את הקשר ההדוק בין שתי הקהילות ואת תנועת המשפחות במרחב הגבול שבין מזרח טורקיה לצפון־מערב איראן.

שמות ואיותים חלופיים

ואן; Van

מוזכר בספר

פרק שלישי – נדודים; מקטע 03.03 – דילמן; פרק רביעי – בשחלן; מקטע 04.03 – מס העושר; מקטע 04.06 – משפט שמואל; מקטע 04.08 – גונבים את הגבול; פרק חמישי – בשירות צבאי; מקטע 05.01 – בשירות צבאי; פרק חמישי – בשירות צבאי; מקטע 05.06 – גשרים